#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נ. 1 ערב וקבלן דבעל חוב ושל כתובה האם משתעבד (כשיש לו נכסים וכשאין לו)?	"ערב דכתובה - לכו&quot;ע לא משתעבד ואפ' יש לו נכסים, דמצוה עביד ולאו מידי חסרה.<p dir=""rtl"">קבלן דבע&quot;ח - לכו&quot;ע משתעבד.</p><p dir=""rtl"">ערב דבע&quot;ח וקבלן דכתובה - י&quot;א רק אם יש לו נכסים משתעבד וי&quot;א אף אם אין לו, והלכתא שמשתעבד.</p>"	גיטין נ.		ה'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נ. 2 שט&quot;ח היוצא על היתומים שהתנה המולוה לגבות מן העידית, נזיקין שדינם מדאורייתא בעידית, האם גובים מהיתומים מעידית או מזיבורית?	מר זוטרא בריה דרב נחמן בשם רב נחמן וכן סבר אביי שגובה מהזיבורית. אבל רבא סבר שיש לחלק כיון שהחיוב מדאורייתא מעידית אף מהיתומים גובים מעידית [ומה שאמרו הנפרע מנכסי יתומים לא יפרע אלא מן הזיבורית זה לר' ישמעאל שסבר מדאורייתא בדמזיק שימינן.] מכל מקום שפאי עידית דינו כזיבורית (ע' רש&quot;י ותוס').	גיטין נ.		ה'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נ. 3 יתומים שאמרו גבי שבועה וגבי לגבות מזיבורית האם דוקא קטנים או אפ' גדולים {מה טעם אמרו הנפרע מנכסי יתומים לא יפרע אלא מהזיבורית}?	"לגבי שבועה - ודאי אפ' גדולים, שאינם יודעים בנכסי אביהם (ע' כתובות צד. דלאביי הוי מחלוקת תנאים).<p dir=""rtl"">גבי זיבורית - הסתפק רב אחדובי בר אמי האם הטעם שגובים מזיבורית משום תקנה ורק מקטנים, או שאין המלוה מסיק דעתיה שימות הלוה ואין כאן נעילת דלת אם ישאר הדין על דאורייתא שגובים מהזיבורית, וכן הלכתא שאף מגדולים גובה מזיבורית.</p>"	גיטין נ.		ה'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נ: 1 האם נפרעים מנכסים משועבדים כשמכרם וכשנתנם במתנה במקום שיש בני חורין ומדוע?	"כשמכרם - ודאי אין גובים דעבדו תקנה ללקוחות. <p dir=""rtl"">כשנתנם במתנה - הסתפק רב אחדבוי בר אמי האם כאן אין תקנה, או שנמי יש תקנה דאם לא היה לו הנאה לא היה נותן לו מתנה, ולא נפשט.</p>"	גיטין נ:		ה'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נ: 2 שכיב מרע שאמר תנו מאתים זוז לפלוני ג' מאות לפלוני וכו', או שאמר תנו מאתים לפלוני ואחריו לפלוני, ויצא עליהם שט&quot;ח ממי גובים [ובמאי עסקינן]?	"אם לא אמר 'אחריו' - כולם שווים (וכל אחד מפסיד לפי חלקו).<p dir=""rtl"">אמר 'אחריו' - כל הקודם בשטר זכה. [או בבע&quot;ח ואין ידוע שטר חוב של מי קודם, או במתנה אם נאמר שבבמתנה אין נפרעים מנכסים משועבדים במקום שיש בני חורין ניחא, ואם לאו י&quot;ל אינו נפסד אלא אחרון, או שעסקינן שכל השדות שוות.]</p>"	גיטין נ:		ה'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נ: 3 מדוע אין מוציאים לאכלת פירות ולשבח קרקעות ולמזון האשה והבנות מנכסים משועבדים?	"עולא אמר ר&quot;ל, ורב אסי אר' יוחנן, וכן דעת ת&quot;ק בברייתא: משום שאינם כתובים, אף שמזון האשה והבנות כמאן דכתיבי, הכי נתקנו שכתובים הן אצל בני חורין ולא אצל משועבדים.<p dir=""rtl"">ר' חנינא אמר: לפי שאין קצובין, אבל קצובים אף שאין כתובים גובה כר' נתן שאמר אם מכר לשני אחר שהשביח של ראשון גובה הימנו כיון שזה קצוב, וכן דעת ר' יוסי.</p><p dir=""rtl"">(ע&quot;פ תוס', וע' פרש&quot;י ויתכן שלמסקנא יסכים עם הנ&quot;ל.)</p>"	גיטין נ:		ה'
